מולטימדיה ואינטראקציה ב-web 2.0 אוניברסיטת בר אילן

מדיה חברתית

נושא: LIGHTWEIGHT MODELS PROGRAMMING  – WEB 2.O

מגישים: קטיה לנסקי

יאנה שרלט

מרים רויטמן

מאמר:

“Cyberinfrastructure and Web 2.0”

מזה כבר מספר שנים ישנו שינוי מהותי בפיתוח הווב (WEBׂ). ישנה תפיסה פילוסופית ומעשית מסורתית שדרכה הווב התקדמה והתפתחה בצורה מאוד משמעותית. תפיסה זו מוכרת ומאופיינת בצורת התכנות הHEAVYWEIGHTED. לעומת זאת, בשנים האחרונות מתעצמת  תפיסה שונה במהותה תפיסת  הLIGHTWEIGHTED במסגרת הweb  2.0. לשני התפיסות, סקולות או סייבר-פולוסופיות האלה יש מספר רב  מאוד של משמעויות בהבטים התכנים, מעשיים, כלכליים וחברתיים.

מצד אחד עומדת התפיסה הישנה הHEAVYWEIGHTED המאפשרת שליטה מלאה בהתפתחויות שלה מצד בעליה(כל חברה בנפרד), הפועלת באמצעות קודים סגורים, המגיעה בדרך כלל למוצרים מאוד  משוכללים אבל  מורכבים לא פחות מבחינה תכנית. דבר זה עשוי במקרים רבים לגרום  לאי יציבות בתפקודם, לא יעילים מבחינת המשהבים שמצריכים כדי לפעול והדבר הכי חשוב מבחינה פילוסופיצ, שיטה זו גורמת לצורת התפתחות איטית יותר של המסגרת הסייברנטית וגם  לזה שכל חברה המפתחת תכנים או שרותים בצורה הזאת תעשה את צעדיה כל אחת בנפרד ללא יכולת שיתוף של תכנולוגיות, משהבים ותשתיות.

מצד שני עומדת שיטת הLIGHTWEIGHTED שמשקיפה את האמירה דווקה כל כך ישנה אבל אמיתית "היופי שבדברים הפשוטים". שיטה זו פורסת בפנינו פשטות מצד התכנות, דרישה נמוכה ברבה יותר מבחינת המשהבים האנושיים בכדי לפתחה וניצול יעיל יותר ומשותף של תשתיות ברשת.

דוגמאות של שימוש בlightweighted

REST-REPRESENTATIONAL STATE TRANSFER:

מבוסס למניפולציות URL  עם HTTP פשוטים

AJAX-ASYNCHONOUS JAVASCRIPT AND XML:

שילוב של טכנולוגיות שכבר היו קיימות כדי לצור אינטרקציה.

קריטריונים:

1. רשת מבוססת תוכן גולשים (אתרים לדוגמה- יוטיוב, וורדפרס, פליקר,ויקיפדיה)
2. שיווק ופרסום (יוטיוב, פוקטוק שיווק בעזרת פייסבוק)
3. חויית משתמש העשירה (Flickr, GoogleMaps, Gmail,, תוכנות(
4. שיתוף פעולה בין מערכות מבוססות מידע:

• מונופולים- Google, Blogger, Picasa, YouTube,
• התאגדויות – Diigo, Facebook

1. מודלים פשוטים לתכנות (RSS, AJAX, JAVASCRIPT)
2. יישום נמסוגל לפעול על גבי מכשירים שונים (iPhone, iPod, ,iPad)
3. Mashup(web applications hybrid) (Data mashups, consumer mashup,, business mushups)
4. אינטרנט בזמן אמת (twitter, facebook, Google realtime)
5. אינטליגנציה קולקטיבית (גוגל, ויקיפדיה, פייסבוק)
6. דמוקרטיזציה של מידע (תגובות)

YNET.CO.IL

1. אתר אינו רשת מבוססת תוכן גולשים, אלה אתר חדשות. האתר הוא אתר חדשות מס' ראשון בישראל, גם במנוע חיפוש גוגל במילת חיפוש "חדשות" הוא נמצא בשתי תוצאות חיפוש.
2. להיום, האתר לא זקוק לקידום ופירסום מסיבי, בשל הרייטינג הגבוה. אך קיימת לאתר דף בפייסבוק

http://www.facebook.com/ynetnews באתר פייסבוק 11,683 איש שהאבו את הדף, בWALL של האתר פייסבוק נעספים חדשות בערך כל שעה.

בנוסף יש לאתר TWITTER – http://twitter.com/ynet שהעדכונים הם בערך כל שעה- שעתיים.

1. חויית משתמש- לאתר YNET יש מגוון קטגוריות שימושיות, כגון: פורומים, צ'טים, מדריכי אוכל, מדריך סרטים, מדריך טלוויזיה, אנציקלופדיה. עודות המגוון הקטגוריות של תחומים ונושאים שונים ועשירים  (כלכלה, בידור,תרבות, תיירות, מחשבים, בריאות, ספורט ועוד…) כל משתמש יכול למצוא את הנישה שלו בתחום המעניין אותו.

בנוסף, ניתן לפתוח תיבת דואר אלקטרוני בעל כתובת name@ynet.co.il

1. שיטוף פעולה בין יוביוב- האתר משתמש בסרטוני יוטיוב בכתבות הנמצאות באתר.
2. מודלים פשוטים לתכנות- קיימת אפשרות לקבל RSS של כל קטגוריה של החדשות ושל המחלקות באתר.
3. לאתר יש אפליקציה ל- iphone ו ipod, קיים גן אתר לכניסה מטלפון סלולרי. האפליקציה לאייפון מאוד נוחה לשימוש וUser Friendly. קיימים בה רב הקטגוריות של האתר המקורי.
4. ה-Mashups  אשר קיימים באתר:
   • משחקים
   • רשת (ארוצי טלוויזיה)
   • לוח מודעות WINWIN
   • מפות

1. האתר מקיים את פעילותו בזמן אמת- כי זה אתר החדשות. המבזקים מתחדשים באתר של כמה דקות, החדשות בקטגוריות- כל חצי שעה- שעה.  בנוסף, קיימים לאתר דף בפייסבוק, וגם כן יש Twitter.
2. אינטליגנציה קולקטיבית- קיימת באתר בצורה של פורומים. כמעת כל יום בתחום מסויים בפורום נמצאה מומחה בתחום הפורום, ועונה על השאלות של המשתמשים. כל דיאלוגים שמורים בצורת פורום. בנוסף לזה הפורום עצמו מורכב מגוון עשיר של נושאים.
3. דמוקרטיזציה של מידע-  לכ כתבה חדשות ניתן להשאיר תגובות.



עם התפתחות הרשת והמעבר לצורת חשיבה של Web 2.0- התפתח גם הקונספט של Mashup והפך לפופולארי בקרב קהילת מפתחי הווב, האקדמיה והגולשים ברשת.
מהו Mashup? מקור השם מגיע מתחום הסאונד- שילוב של שני שירים או יותר במטרה ליצור מוסיקה חדשה. לדוגמא:

MashUp מוסיקלי

בהקשר לווב- Mashup היא דרך ליצירת אפליקציות חדשות על ידי שילוב של מקורות מידע קיימים באמצעות שימוש באפליקציית צד שלישי (API,AJAX,PHP) והצגת המידע באתר המבוצעת לרוב באמצעות הדפדפן בשיטת "Drag & drop" (שימוש במידע ממספר מקורות).
העקרונות הבסיסיים ב-Mashup הם פשטות, שילוביות, שימושיות וויזואליות.

נדגים באמצעות תרשים את הרעיון הבסיסי: מידע המתקבל ממקורות שונים מעובד ע"י אפליקצייה ומוצג לאחר עריכתו באתר.

ההגדרה של Mashup נוטה להשתנות לעיתים קרובות. נכון לזמן זה, נהוג לחלק את סוגי הMash Up לשלוש קטגוריות :

1) Data Mashup- שילוב סוגים דומים של מידע במטרה ליצור מהם שירות חדש. לדוגמא : yahoo pipes.

2) Consumer mashups- שילוב מידע מסוגים שונים כשלרוב מבוסס תשתית ויזואלית (מפות) לדוגמא : Wikipediavision, כאןגרים, דפי זהב.

3) Business mashup- – שילוב מידע המשרת את צרכי הארגון עם שירותים חיצוניים (web serivces). לדוגמא : Agile software development.

כל משתמש ברשת יכול ליצור Mashup פרטי העונה על צרכיו באמצעות פלטפורמות פשוטות המוצעות ברשת. לדוגמא : Yahoo Pipes, Google mashup Editor, Microsof'ts Popfly.

שימוש בMashup בתחום מדעי המידע- הספרייה במודל 2.0 היא למעשה אפליקציה השמה את המשתמש במרכז ומאפשרת אינטראקטיביות, שיתופיות ושימוש במספר רב של מקורות מידע- או במילים אחרות, הספרייה היא למעשה Mashup. היא מהווה יצירת כלאיים בין השירותים שהציעה הספרייה המסורתית לבין החדשנות הנמצאת בשירותי ווב 2.0 (בלוגים, Wiki, רשתות חברתיות וכדומה).

חסרונות- למרות היתרונות הרבים שהוצגו יש לקחת בחשבון גם חסרונות אפשריים . סוג התקיפה המכונה Man in the middle (מתקפה בה התוקף יכול לקרוא, להכניס ולשנות על פי רצונות מידע המועבר בין שני גורמים ללא ידיעתם) הוא למעשה בעל מאפיינים דומים מאוד לMashup.
כלומר קיימת אפשרות שהמידע שהתקבל אצל המשתמש אינו בהכרח המידע שנשלח מהשרת ועל כן אמינות המידע נפגעת. המשתמש עלול לקבל החלטות על סמך מידע מוטעה בצורה מכוונת.

ניתן להקל על חיסרון זה באמצעות שימוש בהצפנה. עם זאת, מבדיקה שערכתי באופן עצמאי בזמן כתיבת הפוסט גיליתי שמרבית האתרים לא משתמשים בה- ככל הנראה מחוסר מודעות או שיקולים כספיים.

מאמרים

Benslimanem D., Dusdar, S,M & Sheth, A. (2008). Towards Accountable Enterprise Mashup Services( http://citeseerx.ist.psu.edu/viewdoc/download?doi=10.1.1.159.7473&rep=rep1&type=pdf)

Jhingran, L, Enterprise Information Mashups: Integrating information Simply (http://mashup.pubs.dbs.uni-leipzig.de/files/Jhingran2006Enterpriseinformationmashupsintegratinginformationsimply.pdf(

Karger, P.A. (2007). Mashups Legitimize Man-in-the-Middle Attacks: A Position Paper for the 2007 IEEE Web 2.0 Security and Privacy Workshop (http://citeseerx.ist.psu.edu/viewdoc/download?doi=10.1.1.136.7546&rep=rep1&type=pdf)

Liu, X., Hiu, Y., Sun, W., & Liang, H. Towards service composition based on mashup (http://mashup.pubs.dbs.uni-leipzig.de/files/SCW2007%5B1%5D.pdf )

Maness, J.M. (2006). Library 2.0 Theory: Web 2.0 and Its Implications for Libraries. In Webology, Volume 3, Number 2, June, 2006 (http://www.webology.ir/2006/v3n2/a25.html?q=link:webology.ir/)

בעקבות התגברות תופעת Web 2.0, גדל היקפו של תוכן מבוסס משתמש (להלן UGC- USER GENERATED CONTENT). מחקר ( Verna 2007 ) מצא שהרווחים נכון לזמן המחקר הנובעים מפרסום באתרי UGC הם 450 מליון דולר. כיוון שכך ישנה חשיבות עליונה למחקר והבנה מעמיקה בתחום, גם לחוקרים וגם לאנשי שיווק. הצעד הראשון הוא הבנת המניעים של אלו שצורכים ואלו שיוצרים  UGC.

בכדי להבין את המניעים והמוטיבציה של צרכני ויוצרי UGC יש להכיר ארבעה סוגי תפקודים אישיים:

תועלתנות: אנשים מונעים מרצון ל"פרסים" –פידבק חיובי- מהחברה והמנעות מ"עונשים". אנשים יוצרים UGC מתוך תמריצים אישיים.

ידע: המניע הוא רצון לסדר ולשלוט בידע כדי להבין את הסביבה. יצירת UGC עוזרת להבין את מה שקורה מסביב וגם את עצמם.

הגנה על האגו: מייצג אנשים שמגינים על עצמם ועל הדימוי העצמי שלהם מפני חוסר בטחון עצמי או איומים חיצוניים. בהקשר הUGC, משתמשים אלו מקטינים את ספקותיהם העצמיים, מקבלים תחושת שייכות ומפחיתים מעצם תחושת אשמה על חוסר- תרומה.

מבטאי ערכים: אנשים שמבטאים דעות ואמונות אשר מעלות את ערכם בעיני העולם. בהקשר הUGC, כאשר הם יוצרים תוכן שמתאים לאמונות שלהם ומפרסמים אותו הם מרגישים מקושרים לקהילה מקוונת שרואה בערכים איתם הם מסכימים ערכים חשובים. כך ההערכה העצמית שלהם עולה.

ככל שUGC נעשה נפוץ יותר ותעשיית התקשורת הופכת לממוקדת- משתמש, גוברת החשיבות בהבנת המניעים של משתמשים ליצור ולצרוך תוכן זה. זיהוי מקורות המוטיבציה אשר משפיעים על גישת המשתמשים כלפי UGC יכול לתרום לבניית מודלים אמינים יותר לחיזוי התנהגות משתמשים באופן שיתרום לחוקרים ואנשי שיווק ומתוך כך יגדלו האפשרויות להפקת רווחים מתוך פלח השוק שגדל בהתמדה.

מאת תום יעקובי ואהוד גרנד

ביבליוגרפיה:

Daughery T., Eastin M.S., Bright L. (2008) Exploring consumer motivations for creating user-generated content. Journal of Interactive Advertising, Vol 8 No 2, pp. 16-25

כשאומרים "אינטרנט בזמן אמת" מתכוונים לתאר סט של טכנולוגיות וכלים המאפשרים למשתמשים לקבל אינפורמציה, מייד ברגע שפורסמה ע"י יוצרה, וזאת ללא צורך בבדיקת עדכונים ע"י משתמש או תוכנה. האינפורמציה המועברת בזמן אמת, מתאפיינת בד"כ בהודעות קצרות, עדכוני סטאטוס, עדכוני חדשות או קישורים למסמכים ארוכים יותר. התוכן בד"כ יותר "רך" ומבוסס על "אינטרנט חברתי" – דעות של אנשים, מחשבות ותחומי עניין, ופחות תוכן רשמי של מערכות עיתונים וכד'.

למה אינטרנט בזמן אמת?

מיליוני בלוגים מתווספים לאינדקס של מנועי החיפוש מידי יום ושעה, המנסים לספק את צורך המשתמשים לעדכונים. אבל בימינו אנו, כאשר זמן אמת הוא המפתח, עדכון בתדירות אשר נחשבה לגבוהה בעבר, נחשבת לנמוכה, כפי שניתן ללמוד מצורת השימוש במדיה החברתית המתעדכנת בזמן אמת ולא על בסיס תדירות אינדוקס.

משתמשים רבים מעדכנים כל יום את הסטאטוס שלהם ברשתות החברתיות, חולקים עם ידידיהם ממצאים מעניינים להם נחשפו כחדשות, רעיונות ואבחנות; כל זה בזמן אמת. הפלטפורמות דרכם פועלים משתמשים אלו מכונות "מיקרו בלוגינג". בין פלטפורמות אלו ניתן למצוא גם את טוויטר,  Plurk, Jaikuוכמובן את עדכוני הסטאטוס בפייסבוק.

טוויטר, לדוגמא, מתארים את החיפוש שלהם כ:“See what’s happening — right now”. בנוסף, הם מאפשרים לראות את תוצאות החיפוש מתעדכנות בזמן אמת. כך, בהנחה שמזינים למנוע החיפוש מילה "חמה", ניתן לקבל, כבר במהלך העיון בתוצאות החיפוש, גם את ההודעה: "7 תוצאות חדשות נוספו מאז שהתחלת לחפש!"

גוגל הבינה אף היא את הפוטנציאל של אינטרנט בזמן אמת והעלתה לרשת עמוד ניסיוני חדש בו ניתן להתעדכן בתוצאות חיפוש בזמן אמת.

סרטון תדמית של גוגל על הכלי החדש שלה – real time search

תוצאות החיפוש בעמוד מורכבות מהעדכונים האחרונים ברשתות חברתיות, כגון טוויטר ופייסבוק. בחלקו העליון של עמוד התוצאות, קיים ציר זמן המודד את מספר העדכונים, כאשר ניתן ללחוץ על תאריך מסוים ולראות את התוצאות אשר הוזנו בתאריך זה. מעבר לכך, בחלק מן המקרים ניתן לראות את רצף התגובות אשר אליהן מתייחס עדכון מסוים (לדוגמה, כאשר מגיבים למישהו בטוויטר).

חברות מסחריות רבות הבינו את הכוח שיש ברשתות חברתיות והחלו, בזמן אמת, להקשיב ולהשתתף בשיח הלקוחות.

עדכון בזמן אמת אינו מוגבל רק למדיה החברתית ולסלולר. זהו כלי חשוב, אשר בשימוש נכון יכול להביא לייעול ושיפור באינספור תחומים. אם נסטה לרגע קל מהעיסוק ברשת האינטרנט, נבחין כי גם בענפים נוספים עושים שימוש בטכנולוגיית זמן אמת. כך, לדוגמא,  פעלה רשת וולמארט אשר הבינה כי רכישת מוצר ע"י צרכן מהווה למעשה הצבעת אמון הצרכן במוצר הספציפי. וכך, ע"י ניטור וסנכרון הקופות הרושמות מכל הסניפים ניתן לנהל את המלאי בצורה יעילה ואף להתעדכן בזמן אמת אודות המוצרים הפופולאריים יותר ופחות, ולהיערך בהתאם.

כלי האינטרנט אשר עיצבו את המונח "Real time Web"

ישנם כלי אינטרנט רבים אשר מעדכנים בזמן אמת, אך המוביל בתחומו הוא  ללא ספק הטוויטר שהפך לשם נרדף לאינטרנט בזמן אמת. רבים מן האירועים החדשותיים הגדולים בעולם, פורסמו לראשונה בטוויטר.

דוגמא לכך ניתן לראות בפיגוע הגדול שהתרחש במומבאי הודו בשנת 2008. ניתן לראות בתמונה את הפרסום הראשוני כפי שהופיע בטוויטר.

הדיווחים הראשונים על הפיגוע במומבאי הופיעו בטוויטר לפני כל אמצעי התקשורת האחרים

37% ממשתמשי הטוויטר "מצייצים" דרך המכשיר הסלולארי שברשותם, מה שמאפשר להם ל"צייץ" מכל מקום ובכל שעה. ע"פ הנתונים המופיעים באתר twitaholic.com, המשתמש שפרסם הכי הרבה "ציוצים" הוא  InternetRadio שפרסם 1,564,939 "ציוצים" ב-40 חודשים – זה אומר בסביבות ה-1300 ציוצים ביום! עם זאת, רבים ממשתמשי טוויטר כלל אינם מצייצים ומסתפקים באופציית ה"מעקב" בלבד.

מחקרים מוכיחים כי משתמשי הטוויטר הינם ה"מפותחים" ביותר טכנולוגית, יחסית לשאר המשתמשים, או בסלנג "מכורים" יותר לעדכונים בזמן אמת.

למרות גודלה של טוויטר (בין 75 ל80 מיליון), 34% מהמשתמשים כלל לא "מצייצים". רק 27% מהמשתמשים "צייצו" למעלה מ10 פעמים. אותם משתמשים טוענים שהם רוצים להיות מחוברים בזמן אמת. לעומתם, המצייצים, טענו שהם אוהבים לשתף ולהעביר את חוויותיהם עם אחרים. באופן אירוני, "ציוצים" בודדים (כאלו שלא ענו והגיבו עליהם) הם הנפוצים ביותר, כך עולה ממחקר שנערך ע"י  Korea Advanced Institute of Science and Technology . עוד עלה מהמחקר, באופן לא מפתיע, כי קיים קשר ישיר בין כמות הציוצים לבין כמות האנשים שעוקבים אחרי אותו משתמש בטוויטר.

איכות המידע של אינטרנט בזמן אמת

למרות התפשטותה של טוויטר, עם כמות אסטרונומית של מצייצים ועוקבים, רק 3.6% מהנושאים החמים בטוויטר מוגדרים בתור נושאים חמים גם ע"י גוגל. אם כך, כיצד ניתן לקבוע אילו מן העדכונים בזמן אמת משמעותיים ואילו שגרתיים? מצד אחד, ניתן לראות את כוחו של האינטרנט בזמן אמת, ע"י בחינת האירוע של נחיתת האונס של מטוס אשר מנועיו חדלו מלפעול על נהר ההדסון, כאשר אחת התמונות הראשונות שהתפרסמו מהאירוע הופיעה בטוויטר.

משמאל, הודעת הטוויטר שדיווחה על האירוע. מימין התמונה הראשונה של המטוס בנהר, כפי שהתפרסם לראשונה בטוויטר.

מצד שני, רבים אחרים מפרסמים פרטים משעממים ומצומצמים, המעניינים מספר מועט מאד של משתמשים (אם לא רק את הכותב עצמו). דוגמא לפוסט "אינפורמטיבי" שכזה: "אכלתי ביצים לארוחת הבוקר".

לכן, על מנת לממש את מלוא הפוטנציאל שיש לאינטרנט בזמן אמת, אנו צריכים למצוא כלים אשר יסייעו להבחנה בין החשוב (נחיתה על נהר ההדסון) לבין פרסומים שגרתיים של משתמשים (פירוט ארוחת בוקר).

במסגרת מחקר שנערך ע"י WSDM 2010, שזהו הכנס השנתי של ארגון ה- ACM, העוסק בחיפושים ברשת וארכיטקטורת מידע, נבחנו הכלים המסוגלים לתת אינדיקציה לאיכות הפרסומים של משתמשים בזמן אמת. במחקר, ניסו לבחון את בעיית אומדן האיכות (או ה"מעניינוּת") של פרסום בזמן אמת.

ע"פ מחקר זה, האינטואיציה אומרת שאם הפוסט מעניין ובעל ערך פרסומי רב, יופיעו לעתים קרובות למדי (אולי עם וריאציות) פרסומים נוספים בזמן אמת באינטרנט. ככל הנראה, יהיה ניתן לראות שהודעה בעלת תוכן זהה פורסמה על ידי מספר משתמשים שונים בזמן קצר. המחקר מתאר את המאפיינים הרצויים של פרסומים מעניינים, כפי שעלה מבחינת שירות המיקרו-בלוגינג המפורסם ביותר: Twitter.com.

מאפיינים שהוצגו במחקר, המגדירים את איכות הפרסומים בזמן אמת:

1. גודל הסיפור – בצורה אינטואיטיבית, פרסום חשוב יופיע כחלק מאירוע חדשותי גדול. כלומר, ככל שיש בכלי התקשורת למיניהם יותר פרסומים שמזוהים עם הסיפור החדשותי, יופיעו במקביל ציוצים רבים באותו הנושא. מכאן ניתן יהיה להסיק האם האירוע הוא רב משמעות. האתגר הוא לזהות אילו פוסטים עוסקים באותו האירוע. בטוויטר ישנו שירות שיכול לעזור בתיוג הציוצים ששייכים לאותו הסיפור – HashTags. כמובן שלא ניתן להסתמך רק על אפשרות זו כיוון שיכולים להיות מספר תיוגים שונים לאותו האירוע. כמו כן, לא כל המשתמשים מתייגים את הפוסטים שלהם. כדי למצוא ציוצים הקשורים לאותו אירוע, ניתן להשתמש, בנוסף לתיוג, באלגוריתם שמזהה מקבצים של מילים דומות בהודעות שונות ומזהה דמיון בין טקסטים של הודעות שונות
2. re-tweet) –  Re-postings)  שרותי מיקרו-בלוגינג ובתוכם טוויטר, מאפשרים למשתמשים לפרסם פרסום חוזר של פוסטים אליהם נחשפו. זהו כלי פשוט שנותן למשתמש דרך להראות שהנושא נוגע גם אליו, ובכך, למעשה, להצביע הצבעת אמון בפוסט שפורסם. ככל שיש יותר פרסומים מחדש לפוסט קיים, כנראה שהוא יותר מעניין.
3. גודל הקהל – חשיבות פוסט מתאפיינת גם בגודל הקהל שרואה את הפוסט. במבט ראשון, ניתן לחשוב כי ככל שיותר אנשים ראו את הפוסט, הוא יותר משמעותי, אך הדבר אינו מדוייק, שכן מבט מעמיק למאפיין זה, יראה לנו כי משתמש לו מספר רב של אוהדים יכול בנקל להטות את הכף ע"י חשיפת פוסט לא רלוונטי לאוהדיו. לכן יש לקחת בחשבון את מספר הפרסומים מחדש של אותו פוסט, יחד עם מספר האנשים שראו את הפוסט. וכך, גם קהל קטן שנחשף לפוסט ומפרסם אותו מחדש, מצביע על עניין שיש לקהל בנושא, וניתן להסיק שזהו פרסום שיש לו משמעות.
4. מרווחי זמן – מדד נוסף המצביע על חשיבותם של פוסטים בזמן אמת – במרווחי זמן בודקים את הזמן שעבר בין פרסום פוסט אחד לפרסום הפוסט הבא אחריו באותו הנושא, כאשר נושא חשוב יגרור אחריו הרבה ציוצים בזמן קצר.

קביעת איכות מקבץ פוסטים בנושא כלשהו, יכולה להתבצע במספר דרכים. דרך אחת להחליט האם נושא חשוב, הינה על פי מספר ההודעות באותו הנושא. זוהי דרך לבחון פופולאריות של נושא. דרך נוספת היא לקחת בחשבון את כל הפרמטרים שהוזכרו לעיל (רי-פוסטינג, גודל הקהל, מרווחי זמן וכו') ובעזרת אלגוריתם – אשר ישקלל את כל הפרמטרים ע"פ המשקל הנכון – לגלות את חשיבות הנושא.

ביבליוגרפיה

Arrington, M. (2008, 11 26). First Hand Accounts Of Terrorist Attacks In India On Twitter, Flickr. Retrieved 12 14, 2010, from techcrunch: http://techcrunch.com/2008/11/26/first-hand-accounts-of-terrorist-attacks-in-india-on-twitter/

Bernardo, H. A., Daniel, R. M., & Fang, W. (2008, 12 4). Social networks that matter: Twitter under. Retrieved 12 14, 2010, from Cornell University, Ithaca: http://arxiv.org/PS_cache/arxiv/pdf/0812/0812.1045v1.pdf

Haewoon, K., Changhyun, L., Park, H., & Sue, M. (2010). What is Twitter, a Social Network or a News Media? Retrieved 12 14, 2010, from Department of Computer Science, KAIST: http://an.kaist.ac.kr/~haewoon/papers/2010-www-twitter.pdf

Lauw, H. W., Alexandros, N., & Kenthapadi, K. (2010). Estimating the Quality of Postings in the Real-time Web. Retrieved 12 14, 2010, from Emory University: http://ir.mathcs.emory.edu/SSM2010/papers/ssm20100_submission_13.pdf

O’Reilly, T., & John, B. (2009). Web Squared: Web 2.0 Five Years On. Retrieved 12 14, 2010, from http://www.web2summit.com/web2009/public/schedule/detail/10194

Obrien, W. (2009, 3 16). Twitter is the Real-Time Web. Retrieved 12 14, 2010, from Will O'Brien: http://willobrien.wordpress.com/2009/03/16/twitter-is-the-real-time-web-new-industries-will-be-built-on-twitter/

Real-time web. (n.d.). Retrieved 12 14, 2010, from wikipedia: http://en.wikipedia.org/wiki/Real-time_web

STROSS, R. (2009, 6 13). Hey, Just a Minute (or Why Google Isn’t Twitter). Retrieved 12 14, 2010, from New York Times: http://www.nytimes.com/2009/06/14/business/14digi.html?_r=1

כתבו: נעמי ליטווין וחיה הלוי.